מהו חוק הספאם או בשמו המדויק- "תיקון מס. 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) נגד דואר זבל"
ב-1 בדצמבר 2008, ייכנס לתוקפו תיקון לחוק התקשורת, האוסר על משלוח דברי פרסומת בדואר-אלקטרוני ובאמצעים טכנולוגיים אחרים, בלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב ומראש של הנמען.
לעת עתה, איסורי החוק חלים על דברי פרסומת הנשלחים באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית, הודעות אלקטרוניות (כדוגמת הודעות דואר-אלקטרוני) והודעות מסר קצר (כגון SMS או MMS). שר התקשורת רשאי בעתיד לקבוע תקנות ובהן דרכים נוספות לשיגור דברי פרסומת, שהתיקון לחוק יחול עליהן. הוראות החוק אינן חלות על משלוח דברי פרסומת באמצעות דואר רגיל, וכן לא על שיחות שיווק ומכירה שמבצעים טלפנים אנושיים בלי מעורבות של מערכות חיוג אוטומטיות (טלמרקטינג).
דברי פרסומת הם "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".
מי ייחשב לנושא באחריות לקיים את הוראות החוק, ומי ישא בחבות במקרה שהוראות החוק יופרו?
מי ששמו ומענו מופיעים במסר ככתובת לרכישת השירות או המוצר שמתפרסמים בו; מי שתוכן המסר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו; מי שמשווק את הפרסומת עבור האחר (כלומר, גורמי המשלוח וההפצה).
החוק אוסר על מפרסמים לשגר דבר פרסומת ללא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען.
אין די במשלוח הודעה הכוללת מנגנון המאפשר למקבל להודיע שהוא אינו מעוניין בקבלת הודעות כאלה (opt-out). נדרשת קבלת הסכמה מפורשת ומראש למשלוח (opt-in). הסכמת הנמען חייבת להתקבל בכתב (לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת). אם זו התקבלה בכתב, יש לתעד אותה. ארגונים שהיו מודעים לחוק, החלו בחודשים האחרונים להיערך לקראתו ולאסוף הסכמות מצד לקוחות לקבלת מסרים מסחריים.
מפרסם רשאי לשלוח דברי פרסומת גם ללא הסכמת הנמען, בהתקיים שורה של תנאים מצטברים: הנמען מסר את פרטיו למפרסם ברכישת, או בעת משא-ומתן לרכישת מוצר/שירות, והמפרסם הודיע כי הפרטים שנמסרו ישמשו למשלוח דברי פרסומת באחת מארבע דרכי שיגור המסרים המצוינות בתיקון לחוק (פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית, הודעות אלקטרוניות כדוגמת הודעות דואר-אלקטרוני והודעות מסר קצר כדוגמת SMS או MMS); וכן לנמען ניתנה הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והוא לא עשה כן; וכן דבר הפרסומת מתייחס למוצר/שירות מסוג דומה לזה שלגביו נתקבלו הפרטים מהנמען. במקרים מסוג זה, ייטיב לעשות מי שיתעד את מתן ההודעה ללקוח על הכוונה להשתמש בפרטיו למשלוח דברי פרסומת.
בכל מקרה - בין אם הסכים מראש לקבל הודעות ובין אם לא - נמען רשאי בכל עת לחזור בו מהסכמתו לקבלת דברי פרסומת, על-ידי משלוח הודעת סירוב למפרסם. למעט עלות משלוח הודעת הסירוב, ההודעה לא תהיה כרוכה בתשלום.
פרסומות הנשלחות בהתאם להוראות החוק צריכות לציין, באופן בולט, ברור ושאינו מטעה, את היותן דבר פרסומת. בהודעות דואר-אלקטרוני צריכה המילה "פרסומת" להופיע במפורש בכותרת ההודעה, כדי לאפשר למקבלים לקבוע כלל בתוכנת הדואר-האלקטרוני שלהם המסנן פרסומות כאלה, אף שמלכתחילה הסכימו לקבל אותן. בנוסף, יש לציין את שם המפרסם ופרטיו וכן את זכות הנמען לשלוח הודעת סירוב, והדרכים למשלוח ההודעה (בהודעות דואר-אלקטרוני יש לכלול כתובת אינטרנט לשם כך).
לצפייה בחוק לחץ כאן
אין לראות בחומר הכתוב כהמלצה משפטית, נלקח מאתר גלובס ונכתב ע"י שותף וראש קבוצת האינטרנט וזכויות היוצרים במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר, השתתף בהליכי החקיקה כנציג איגוד האינטרנט
-